 167 |
|
 12/12/2008 | |
 |
|
|
 |
סלט שעועית חם
|
חדש! מהיום תוכלו לצפות במתכון גם בוידאו
 לחץ לצפיה במתכון מצולם
|
| המרכיבים: |
מס´ מנות: 4
מים
500 ג´ שעועית ירוקה
קרח
שמן זית לטיגון
4 עגבניות בשלות חתוכות לשמיניות
3 שיני שום פרוסות
פלפל שחור גרוס לפי הטעם
מלח
|
1 לימון פרוס דק
2 גבעולי רוזמרין
1 בצל ירוק חתוך לטבעות
1/4 צרור פטרוזיליה קצוצה
קוביה של צ´ילי אדום קצוץ של "דורות"
100 גרם אגוזי מלך קלויים
|
הכנה: בסיר מרתיחים מים עם מלח, חולטים את השעועית ל-2 דקות ומעבירים מיד לקערה עם מי קרח (השיטה נקראת חליטה ירוקה).
במחבת עמוקה עם שמן זית מוסיפים שום, עגבניות, מפלפלים מעט ומבשלים 2 דקות. למחבת מוסיפים את השעועית החלוטה, פרוסות לימון, רוזמרין ומקפיצים לחצי דקה עד דקה נוספת.
| |
|
|
|
מוסיפים בצל ירוק ופטרוזיליה. לקראת הסיום מוסיפים את קוביית הצ´ילי האדום של "דורות", מורידים מהאש ומגישים.
ניתן לקשט במעט אגוזי מלך.
|
 | |
 |
| | |
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
האבוקדו |
 |
|
|
עץ טרופי נפוץ במרכז אמריקה ומקסיקו. הספרדים הם אלו שדאגו להכיר אותו לשאר העולם .
העץ ירוק עד גובהו נע בין 9 מ´ ל-18 מ´. האבוקדו פורח באביב והפרי מבשיל בחורף בין החודשים אוקטובר לאפריל. העץ רגיש לקור באירופה מוצאים אותו בעיקר בספרד ובדר´ צרפת האבוקדו הוא פרי ולא ירק כפי שמקובל לחשוב. לאבוקדו זנים רבים מאד. קליפת הפרי יכולה להיות חלקה או מחוספסת, בצבע ירוק בהיר, ירוק כהה ואפילו סגול. הפירות שונים זה מזה בגודל , בתכולת השומן, ובטעם שיכול לנוע בין טעם ניטרלי , מלוח ואפילו הוא יכול להיות מתוק. |
|
אפשר לשלב אותו במגוון מנות. הספרדים מוסיפים אבוקדו לסלטים, הצרפתים ממלאים אותו בפירות ים ומקרימים בתנור. המקסיקנים מכינים מטבל הנקרא גואוקאמולי המלווה את מנות הפאיטס המפורסמות. בברזיל מכינים ממנו מנות קינוח, גלידות, מוסים ומוסיפים אותו לסלטי פירות. |
 |
|
|
האבוקדו עשיר בויטמינים A,B,C,E מכיל שפע של נוגדי חמצון, סידן, זרחן, חומצות אמינו, אשלגן, חומצה פולית. מכיל שיעור גבוה של שומן בלתי רווי. ב-100 גר´ אבוקדו יש 240 קלוריות.
מדענים יפנים גילו שאכילת אבוקדו עשויה להגן על הכבד להפחית את הכולסטרול ולסייע בהגנה על המוח. האבוקדו טוב גם לעור הפנים. נשים נהגו למרוח אבוקדו על עור הפנים כדי לרענן ולחדש אותו.
היום מיצרים מהאבוקדו שמן בעל ניחוח חזק של אבוקדו עם מעט מרירות בסופה. השמן נפלא בסלטים ומספיק לטפטף טיפה אחת ממנו כדי להעניק לסלט ירקות פשוט טעם נפלא ועשיר. | | |
|
 | | |
|
 |
|
בארץ 50,000 דונם משמשים כמטע אבוקדו.אבוקדו הוא פרי היצוא מס´ 1 שלנו. שני הזנים המובילים בארץ הם . אבוקדו הוא פרי מאד טעים ובריא אך עדין יש לו מגרעה אחת העץ זקוק לכמויות גדולות של מים.
|
ה"אטינגר" – בעל קליפה דקה חלקה ומבריקה |
|
וה"אס" – בעל קליפה מחוספסת וטעמו מעט אגוזי. |
|
11 דברים שלא ידעתם על אבוקדו:
-
האנגלים שישבו בג´מייקה קראו לאבוקדו "אגס תנין" crocodile pear וזאת בגלל מראה הקליפה הירוקה והמחוספסת כעור התנין.
-
אבוקדו לא בשל ממש לא טעים, אם מכניסים לשקית נייר חומה או עוטפים בניר עיתון ומניחים בחוץ בטמפ´ החדר הוא יתרכך תוך כמה ימים .
-
גרעין האבוקדו מכיל נוזל חלבי אשר עם חשיפתו לאור (הודות לתכולת הטאנין שבו) הופך לדיו אדומה-חומה, בלתי מחיקה אשר בעבר השתמשו בה לכתיבת מסמכים ולציור על אריגי פשתן וכותנה.
-
עלי האבוקדו מכילים חומר הרעיל לבעלי חיים.
-
שמן האבוקדו עמיד לאורך שנים.
-
נק´ השריפה של שמן האבוקדו היא הגבוהה ביותר מבין כל השמנים.
-
האצטקים השתמשו בו כמעורר תאווה ושמו בשפה האצטקית היה AHUACT = אשכים.
-
גם בעולם המערבי , בעבר, אבוקדו נחשב לפרי המעורר תשוקה ותאווה לכן נשים נמנעו מלקנות אותו אצל הירקן שמה יחשדו בהן.
-
במאה ה-18 הוא נקרא בפי המלחים "חמאת הסיפון" מפני שהם השתמשו בו כממרח במקום חמאה בזמן מסעותיהם בים.
-
בשנת 1833 השופט הנרי פרין שתל את עץ האבוקדו הראשון בפלורידה.
-
רק בשנות ה-20 של המאה הקודמת החלו בפלורידה וקליפורניה לגדל אבוקדו באופן מסחרי. | |
|
 | | |
|
 |
|
מטבל גואוקאמולי:
|
מצרכים:
2 אבוקדו בשלים,
1 בצל סגול
1 עגבניה
1 מלפפון חמוץ
כוסברה טריה (ניתן להחליף בפטרוזיליה)
1 פלפל אדום חריף
1/4 כפית כמון
מלח
פלפל שחור
שמן זית
1 לימון סחוט |
|
אופן הכנה:
מועכים את האבוקדו בעזרת מזלג ויוצקים מעליו את הלימון הסחוט.
קוצצים דק את שאר המרכבים ומערבבים עם האבוקדו המעוך. מוסיפים שמן זית, מלח פלפל כמון ואת הכוסברה הקצוצה.
מכסים ומכניסים למקרר למשך כשעה לפני ההגשה.
וגם לנו יש מתכונים:
|
כופתאות בצק במילוי אבוקדו ופטה |
בריוש סלט אבוקדו |
סלט אבוקדו סלמון ואשכוליות |
|
|
|
|
| |
|
 | | |
|
 |
|
|
איזו מן שלווה |
|
לפני כמה שנים גיליתי את השלווה מחדש, מצאתי לי זמן איכות של שוטטות בשווקים וברחובות שמזמן שכחו אותם. ברחובות עם החנויות הישנות, המכולות של פעם והמעדניות של הרוסים עמוסי הדלקטסים והממתקים הצבעוניים. בשווקים של הפרברים שלכל אחד עדה שלטת, אופי משלו, ומיני חנויות ומאפיות קטנות בסמטאות. שם מצאתי את אוצרות הילדות התמימים: ופלים של "מן" כחול לבן עטופים אחד אחד, סוכריות תרנגולת אדומות, ליקריץ בסלילים, טורטית ועוד מיני שומנים מוקשים, צבעי מאכל ושמחה של ילדים.
ברחוב קרליבך, ממש מתחת לבית מעריב, מצאתי חנות כשרה למהדרין עם אוצרות שנדמה כי שלפו מדפי ההיסטוריה של תרבות האוכל הישראלית: טרופית, גלידה חמה, סוכריות טופי פירות וגם ערמה ענקית של חטיף שלווה. מייד חזרתי לילדות, לאריזה הזו שתמיד נקרעה אחרי שנייה ולמנהג שלנו "לשתות" את השלווה מהשקית. מייד נזכרתי בהורים שהבינו שיש להם כאן חטיף מהחלומות: לא מטוגן ובלתי מעובד שאפשר לשווק לילדים תאבי הביסלי-במבה-שוקולד. לא שזה עזר, שנים ארוכות טבלנו ביסלי גריל בשוקולד השחר - עד שהגענו לאותן תובנות של ההורים שלנו
|
|
. וכך החטיף הנמס בפה, העדין והמתמסר הזה עשה את הקאמבק הגדול של חייו וחזר למזווה הבריא שלנו בסערה, הוא ולא אחר הנישנוש האולטימטיבי של הטלויזיה שמביא ליצר הגרגרנות שלנו שלווה. אפשר לאכול ממנו לא מעט, ועם כל נישנוש כזה במקום לחרב את הגוף אתם נותנים לו סיבים תזונתיים, מינרלים וויטמינים, אושר ו...שלווה (כבר אמרנו). | | |
|
 | | |
|
 |
|
|
מפעל השלווה המשמעותי הראשון בארץ הוקם לפני כ-40 שנה, מייד אחרי מלחמת ששת הימים. אליעזר גולדרייך ממפעלי "אשבול", מספר שאביו פגש חבר במהלך הצבא שלחותנו היה מפעל שכונתי לשלווה, הוא אמר לאביו: "קילו חיטה עולה חצי לירה, קילו שלווה עולה חמש לירות", וכך הרעיון להקמת בית חרושת החל להתגלגל כמו גרגיר חיטה בשל. מפעלי "אשבול" הוקמו בחולון בבעלות שני שותפים, והחלו לייצר שלווה לפי שיטה שלא השתנתה או התפתחה עד היום. |
|
שלווה כידוע, היא חיטה תפוחה ומסוכרת (למרות שאפשר להשיג גרסה נטולת סוכר וגם גרסה בריאה יותר עם סוכר חום ודבש) הנוצרת בתהליך פשוט : מחממים את גרגירי החיטה תחת לחץ ואז במהירות רבה, כאשר לחץ האדים בשיאו, משחררים את הלחץ והגרגירים לפתע תופחים (ומכאן שמם בלועזית: puffed wheat). השלווה מיוצרת מחיטה קשה "דורום" או חיטת "ענבר" הנמכרת בארץ, חשוב מאוד שהגרגירים יהיו יפים ובריאים
הורים, מעצבי דעת קהל, תזונאים ומנשנשים - הגיע הזמן להוציא את השלווה אל האור, להכיר באיכויות הנושנות והנכונות שלה ולמתג אותה כדבר הבא. כבר עשרות שנים שהיא סובלת מדמות אפרורית, רגועה, בריאה ונושנה. שלווה היא מקור טוב לפרוטאין, ברזל, נחושת וסיבים תזונתיים, בשקית שלמה יש רק 350 קלוריות.
עוגיות שלווה
|
מרכיבים:
ל-20 יחידות
100 גרם חמאה או 1/4 כוס חמאת בוטנים
1/2 כוס סירופ תירס או סירופ מייפל
1 כוס סוכר חום דחוס
1/4 כוס קקאו
1 כפית תמצית וניל איכותית
7 כוסות שלווה |
 |
אופן הכנה:
בסיר קטן על אש בינונית, מערבבים את החמאה, הסירופ והסוכר עד שהסוכר נמס והמסה אחידה. מסירים מהאש, מוסיפים את הוניל ומערבבים.
מוסיפים את השלווה ומערבבים עד שכל הגרגרים עטופים היטב בתערובת. יוצקים לתוך תבנית שטוחה ומהדקים היטב. עוטפים בניילון נצמד ומכניסים למקרר עד התקשות. חותכים לכ-20 ריבועים. לפני הקירור אפשר ליצוק גם למנג´טים אישיים. | |
|
 | | |
|
|
|
|
 |
|
גורמה סבזי
אָבִי היה קונה אותם בפרוטות בבסטה בשוק הכרמל ושאגות עסיסיות :
"נַעְנָע!", "שִׁיבָּה!", "כֻּסְבָּרָה!","ריחן", "טרגון" מהבילות בסלסול על זרים ירוקים ענקיים של "סבזי" בניחוח פראי עתיק, " כך כותבת אסתר שקלים בספר השירים המקסים שלה "שרקייה".
"עַכְשָׁו הם רוכשים אותם בירוקים היא כותבת," בבתי טבע ממוזגים לצלילי סונטה חרישית. כמוסות קטנות של מיורן ובזיל בארומה סטרילית נקייה.....של מדענים וחוקרי גנום אנושי. סבזי מודרני".
אם בגירסה המודרנית או בזו הנושאת ניחוחות של אלף לילה ולילה, גורמה סבזי Qormeh sabzi – או khoresht sabsi היא היהלום של המטבח הפרסי.תבשיל קדירת בשר ושעועית, מבושמת בעשבי תיבול ריחניים ובלימון מיובש, מוגשים על אורז .החומרים הם תשקיף האדמה והנופים, מקושטים בגוונים ובטעם ייחודי . הפרסים קוראים לזה Letafat"" המגע העדין והמיוחד.
גורמה סבזי מקורה באזרביז´אן. במשך הזמן התפתחו גירסאות האופיניות לאיזורים השונים, אך המרכיבים העיקריים נשארו זהים: בשר, ירקות, לימון, שעועית ואורז.
בגירסה הטהרנית משתמשים בבשר עגל או בקר, בגירסת טבריז (עיר בצפון מערב אירן) משתמשים בבשר כבש ושעועית לוביה,בגירסת שיראז השעועית מוחלפת בתפוחי אדמה. הסוד :בשר טרי ובישול איטי על אש קטנה. בנחת. בשקט.
|
עם כל הכבוד ליצירתיות ולחירות בגירסאות,לגורמה סבזי לא תהיה זכות קיום ללא הירוקים.(סבזי שווה ירוק): פטרוזליה, כרשה, בצל ירוק, טרגון (טרחון),כוסברה ועלי חילבה (פנוגריק בלעז).יש המוסיפים תרד ועלי רשאד ומשמיטים את עלי החילבה.
התיבול של הגורמה סבזי הוא הלימון הפרסי – לימון מיובש לימו אמני Limoo Amani. יש את הבהיר ויש את החום כהה או השחור. הלימון הפרסי מיובש מתחת לאדמה בגחלים ולכן הוא נראה כמו לימון מפוחם, אך כמי ששהה מתחת לאדמה ושרד, הוא קם לתחייה ביג טיים בתבשיל.את הלימון מנקבים ומוסיפים לתבשיל כדי לאפשר לטעמים להתמזג. יש גם אבקה של לימון מיובש טחון.
השעועית : בדרך כלל משתמשים בשעועית אדומה , בטיבריז משתמשים בשעועית מנומרת.
לגבי האורז לא נרחיב פה את נושא האורז הפרסי זה נושא לכתבה אחרת. |
|
אפשר להגיש את הגורמה סבזי עם אורז פרסי מסורתי )שרוף בתחתית הסיר עם או בלי תפוחי אדמה). גורמה סבזי לא פחות טעים סתם עם אורז מאודה.
והכי חשוב בהמלצת , עומר כייאם לבשל בנחת עם כוס יין ביד . | |
|
 | | |
|
 |
|
|
סלמון מזוגג עם בוקצוי ומלפפונים טריים
|
חדש! מהיום תוכלו לצפות במתכון גם בוידאו
לחץ לצפיה במתכון מצולם
|
| המרכיבים: |
מספר מנות: 4
1 כף אבקת קינמון
3 כפות שמן תירס
3 גבעול עשב לימון קצוץ (רק החלק הלבן)
1/4 כוס סוכר חום
1/4 כוס סויה
כף חומץ
חצי כפית צ´ילי יבש
|
כפית פפריקה חריפה או מתוקה
3 מלפפון
מלח לפי הטעם
4 נתחי סלמון 180-200 גר´ כל אחד
חופן עלי בקצו´י (300 גר´)
1 לימון ירוק(1/3 כוס מיץ)
1/4 כוס יין לבן
כף שמן חמניות
|
הכנה: לתוך מחבת יוצקים 2 כפות שמן וקינמון,מביאים לרתיחה ומניחים בצד.
מניחים במחבת את גבעולי עשב הלימון,סוכר חום, סויה, חומץ,צ´ילי יבש, פפריקה ומטגנים עד לבעבוע הנוזלים. כאשר טובלים כפית בזיגוג והכפית נשארת מצופה, זה הזמן להוריד מהאש.
חותכים את המלפפון לגפרורים,בלי החלק הפנימי עם הגרעינים וממשיכים לקצוץ לקוביות קטנות,ממליחים ומניחים בצד.
רבע שעה לפני ההגשה,מפזרים על נייר אפייה מלח גס ועליו את נתחי הסלמון המוברשים בזיגוג שהכנו מראש ומכניסים לתנור על חום מקסימלי ל- 8 דקות.
על מחבת מחממים את עלי הבקצ´וי, יוצקים כף שמן,מלח ומיץ לימון ומעבירים לצלחת הגשה.
| |
|
|
|
מוסיפים למלפפונים צ´ילי יבש ומעט מהזיגוג.
מעברים את עלי הבוקצ´וי לצלחת הגשה ומחממים באותה מחבת את היין הלבן.
מניחים את הסלמון מעל עלי הבוקצ´וי,יוצקים את היין,מוסיפים את סלט המלפפונים ומעל הכל מטפטפים את רוטב הקינמון.
| |
|
| | |
|
 |
|
|
תפוחים ואגסים ביין שרדונה אורגני עם מקפא ליים
|
חדש! מהיום תוכלו לצפות במתכון גם בוידאו
לחץ לצפיה במתכון מצולם
|
| המרכיבים: |
מס מנות: 4
מצרכים למקפא ליים:
2 חלבונים
2 חלמונים
גרידה מליים 1
מיץ מליים 1
קורט מלח
75 גרם סוכר
לתפוחים ואגסים ביין :
2 תפוחי עץ ירוקים מסוג" גראן סמיט" פרוסים לפרוסות של 1 ס"מ
2 אגסים ירוקים פרוסים לפרוסות של 1 ס"מ
1 בקבוק יין שרדונה
|
1 מקל וניל חצוי לשניים
1 כפית גרגירי הל
1 כפות דבש
50 גרם סוכר
גרידת לימון 1
מיץ מלימון 1
להגשה:
גבעול נענע טרייה קצוצה
גבעול לואיזה טרייה
גבעול ריחן (בזיליקום) צעיר קצוץ
|
הכנה: הכנת מקפא הליים:
בקערה מערבבים את החלמונים, עם מיץ ליים והגרידה עד לקבלת תערובת בהירה ותפוחה.
במיקסר מקציפים חלבונים עם קמצוץ מלח. מוסיפים 75 ג´ סוכר וממשיכים להקציף עד לקבלת קצף יציב.
מקפלים את תערובת החלמונים וקצף בעדינות עד לקבלת תערובת אחידה וחלקה.
בתבנית ארוכה עם נייר אפייה מניחים פורמות וממלאים אותם בתערובת שנוצרה. מכניסים למקרר ל-24 שעות.
| |
|
|
|
הכנת התפוחים והאגסים:
לסיר עמוק יוצקים יין. מוסיפים את מקל הוניל, לאחר שגירדנו את הגרעינים. את הגרעינים מוסיפים גם. בנוסף מוסיפים הל, דבש, סוכר וגרידת לימון. מבשלים על אש בינונית 40 דקות.
מעבירים את התפוחים והאגסים לקערה. יוצקים מיץ לימון ומערבבים היטב לקבלת צבע וטעם.
ומעבירים לסיר היין. מבשלים בסיר מכוסה 3 דקות ומורידים מהאש.
מקררים לאורך הלילה.
הגשה:
בצלחת הגשה מניחים את התפוחים והאגסים, מניחים מעל את מקפא הליים, מפזרים מעל את עלי הנענע,הריחן (בזיליקום), עלי הלואיזה ומגישים.
| |
|
| | |
|
|
|
|
